בית ארז חוות מילטין בע"מ נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול איסור מנהלי על שימוש ברכב, אשר הוגשה על פי סעיף 57ב לפקודת התעבורה.

ביום 17.3.13, בעקבות שימוע בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, החליט קצין המשטרה על השבתה מנהלית של רכב המבקשת,למשך 30 יום בגין עבירה של נהיגה בשכרות, המיוחסת לדורון חנוך, עובד החברה.

היום טענו הצדדים בפני.

ב"כ המבקשת טען כי יש לבטל את הודעת איסור השימוש, משני הטעמים –

הראשון, הנהג הפר הנחיות מפורשות של המבקשת באופן נהיגתו.

השני, לא ניתן לבעל הרכב, למבקשת, להשתתף בשימוע.

עוד טען ב"כ המבקשת, כי מדובר בחברה העוסקת בשיווק תרופות וטרינריות ברחבי הארץ, בעלת צי רכב קטן והנהגים בה מונחים שלא לעשות שימוש ברכבי החברה, רכבי משא בסיווגם, מחוץ לשעות העבודה. השבת הרכב תגרום לפגיעה קשה בחברה ובלקוחותיה.

באשר לשימוע, טען ב"כ המבקשת כי הנהג התקשר אל הגב' ענת מילטין, מבעלי החברה ואמר לה כי הוא זקוק ליפוי כח על מנת להשתתף בשימוע והגב' מילטין, שלא הבינה את מהות ההליך, שלחה אליו יפוי כח כמבוקש וזאת בניגוד לכל הגיון סביר, לטענת ב"כ המבקשת.

מטעם המבקשת, העיד מר ארז מילטין, מבעלי החברה ולדבריו, הנהגים מונחים כי על כלי הרכב של החברה להישאר במתחם החברה, במושב משמר השבעה, אחרי שעות העבודה. עם זאת, הוסיף, כי אם נהג מסיים נסיעה בשעת ערב, הוא רשאי לחנות את הרכב ליד ביתו במהלך הלילה.

מר מילטין התייחס רק לנוהל ולהנחיה לגבי אי הזזת כלי רכב וטען כי מי שאחראית על נושא הנהלים, הנה אשתו, הגב' ענת מילטין, הנמצאת בחו"ל ולכן לא התייצבה לדיון. עוד אמר מר מילטין, בתשובה לשאלת בית המשפט, כי לא הוגשה תלונה על נטילת הרכב לרשות, כנגד מר דורון חנוך.

ב"כ המשיבה, התנגדה לבקשה וטענה כי הפגיעה בחברה נלקחה בחשבון טרם שנחקק החוק ואין בה כדי להצדיק ביטול איסור השימוש. עוד טענה ב"כ המשיבה כי המצהירה, הגב' מילטין ענת, לא התייצבה לדיון ולכן לא ניתן לייחס משקל ממשי לכל המסמכים המצורפים לבקשה, בהעדר היכולת לחקור אותה עליהם. באשר לשימוע, טענה ב"כ המשיבה כי יפוי הכח בתיק מדבר בעד עצמו.

דיון והכרעה

עיינתי בחומר החקירה ומצאתי ראיות לכאורה לכך שהנהג, דורון חנוך, נהג ברכב בהיותו שיכור וזאת בהסתמך על דו"חות הפעולה, פלטי בדיקת "ינשוף", מבחני ביצוע שנערכו לו ואף בדברי הנהג עצמו, שהודה בשתיית משקה אלכוהולי, עובר לנהיגה.

על פי ס' 57ב(ב) לפקודת התעבורה, לבית-המשפט סמכות לבטל את הודעת איסור השימוש, אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

1.הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

על פי ס' 57ב(ג), רשאי בית המשפט לבטל את הודעת איסור השימוש או לקצרה, :" אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב..".

לא מצאתי בטיעוני המבקשת, כי היא עומדת באחד מהקריטריונים המצדיקים את התערבות בית המשפט בהליך המנהלי.

מעיון בנהלים שצורפו לבקשה, עולה כי המסמך נשלח אל הנהג, לכאורה, במהלך חודש ספטמבר 2010. לא ניתן לדעת אם המסמך האמור כלל הגיע לידי הנהג ואם ממועד זה ועד היום, עבר הנהג רענון כלשהו לגבי האיסורים המפורטים בנוהל.